ביידא בלוג – סרי לנקה

גליםםםםם – איפה גולשים?
יש כל כך הרבה חופים שלא נפרט על הכול, רק על העיקריים. אז נתחיל מצפון לדרום:

• קבלנה – ״חוף הבית של הישראלים״. רוב הגולשים בפיק ישראליים, לפעמים קצת עמוס מדי, לפעמים לא, תלוי בתקופה. אנחנו היינו בתקופה יחסית לא עמוסה והייתה אווירה טובה וכיפית. ישל לציין שנכנסנו בשעות 10-11 כשרוב הגולשים יוצאים מהמים. בימים נמוכים גם מתחילים יכולים להיכנס ולגלוש למטה ובצד. חוף חולי בחלקו וריף בחלקו השני. הכניסה סופר קלה דרך חול.
• סטיקס – נמצא מול המלון שבו ישנו ״סרף סטיישן״. אחד הפיקים המושלמים. הכניסה קצת טריקית (דרך חול ליד ריף במועדון גלישה שנקרא rds) אבל בסוף מסתדרים. גלים מהממים, ארוכים, יחסית סלחניים. למטה יש ריף. אווירה טובה.
• מרשמלו – אחד הגלים הרכים, מתאים מאוד למתחילים.
• לייזי לפט – גם גל מאוד רך וארוך. הפיק יחסית עמוס כי הגל מתחיל מנקודה אחת שבה כל הגולשים נמצאים, כלומר יש רק מוקד אחד שממנו אפשר לקחת את הגל. הכניסה קלילה דרך חול ומפרצון יפיפה.
• ראמס – גל צינורי למתקדמים בלבד. כניסה קשוחה דרך הריף, בדרך כלל די רדוד אז צריך להיזהר. בדרך כלל הצינור עובד בימים יותר נמוכים.
• ווליגמה, פישרסמן – הפיק הכי עמוס שראינו אי פעם! מה שכן, רוב הגולשים נמצאים למטה בקצפים. אלו שלמעלה גם לרוב לא תופסים. המון גלים סגורים, אבל כשמגרילים גל פתוח, הוא ארוך, קליל ורך. בקיצור חלומי.
• מיריסה – אחד החופים היפים בסרי לנקה. נמצא במפרץ יפיפיה, ממש ניראה כמו גן עדן קטן. לפי מה ששמענו יש קיפודי ים בריף, אבל כל עוד נכנסים מהחול ונזהרים בנפילות אפשר להימנע מהם בהחלט.
• היריקאטיה (בלו ביץ׳) – נסיעה של שעה מויליגאמה, לכן מומלץ לבלות שם יום שלם, או לפחות חצי יום. מומלץ להגיע כשיש גלים גבוהים, שם הם נכנסים יותר חלש. מקום מאוד קסום ופסטרולי, נהננו בו מאוד, למרות שהיו המווון גולשים במים והיה די צפוף.

יש עוד פיקים רבים מומלצים, שאת חלקם לא הספקנו לבקר או לגלוש בהם מספיק בשביל לספר לכם. בכל מקרה, אם תהיו שם, פיקים נוספים מומלצים : זיון, קוקונאט ביץ, לייזי רייט, מדיאה (חובה!).